בפרויקט הזה זכיתי לעצב את הבית לחברה טובה שלי שגרה בקיבוץ. ​

בקיבוץ- רוב הדירות הן זמניות והמעבר מבית לבית משתנה בהתאם לגודל המשפחה ולצרכים.

הרצון העיקרי שלי היה לתת לשי ולמשפחה שלה מקום שהם יוכלו לקרוא לו בית – לא משנה כמה זמן הם יגורו שם.

קיבלנו מצב נתון לא אידאילי- מטבח ישן מאוד, קיר ורוד באמצע הבית וארונות במצב לא משהו,

האתגר הגדול היה להוציא מהקיים את הכי טוב שאפשר בתקציב נתון לא גבוה.

 

הלכנו על קו עיצובי נקי, לא מתחכם, עם נגיעות של צבע ופינות שמעלות חיוך.

כך נולד לו, למשל, קיר הגירים במטבח- בו אפשר לכתוב מתכונים, רשימות קניות ומשפטים נחמדים שמרחיבים את הלב.

מבואת ההורים, שבה היה בעבר שולחן עבודה גדול ומאסיבי, הוסבה לחדר ארונות נעים עם ספסל שמנצל את כל הספייס לאחסון

וחדר השינה של ההורים הפך לחדר מואר ורך שלא מתחשק לצאת ממנו.

בחדרי הילדים הוחלפו חזיתות הארונות והידיות, נתלו מאווררים חדשים והותקן פרקט חדש בכל הבית.

בחלל שמתחת למדרגות, נפרדנו לשלום מארון עץ גדול אשר חסם את כל התנועה ובמקומו תוכננו מגירות נשלפות לנעליים

וספסל ישיבה להתארגנות שמשמש גם כארגז אחסון.

מעל פינת האוכל נבחר גוף תאורה חתיך מפורניר אלון שעושה את כל ה"שואו" של החלל הציבורי ומשתלב נהדר עם שאר האלמנטים הטבעיים.

 

כל הבחירות נעשו בצורה מדויקת לאופי של המשפחה בשיתוף פעולה מדהים.  מהפרקט  דרך הנגרות ועד לבחירת השטיח,

והתוצאה היא בית קסום ומיוחד שבכל פינה בו ניתן לראות את האופי הייחודי של המשפחה כולה.

 

לקחו חלק בפרויקט:

​

עיצוב פנים: סטודיו ניצן פלדמן

צילום: מיכל ברגר

וילונות: מוטי יוחנן- וילון ישיר

תאורה: אמפייר טכניק, סטודיו "ויהי"

נגרות: סמיר סולימאן

חשמל: גל לוי

ניהול ופיקוח פרויקט: נאור יואש

 

תודה לכל אנשי המקצוע, הספקים, וכמובן לשייקה, אחות ליבי שהכניסה אותי לביתה

וגם עוד קצת לתוך הלב שלה.

 

תמונות של ״הלפני״ בסוף :)